בג"צ ערוץ 7 - העדר איזונים ובלמים

מאת: עמרי כבירי, עו"ד*

 

לפני ימים ספורים פסק בג"צ כי התיקון לחוק הבזק אשר מכשיר את שידוריהן של תחנות הרדיו הפיראטיות הינו בלתי חוקתי. התיקון לחוק הבזק נשוא החלטת בג"צ קבע כי כל תחנת רדיו פירטית אשר שידרה במשך חמש שנים רצופות (ללא רישיון, כמובן) ואשר שידוריה נקלטו ברוב רחבי הארץ - כשרה וחוקית. משמעות התיקון, ככל שהדבר דורש הסבר, היא מתן פרס לעבריינים ופגיעה קשה בשלטון החוק.

בג"צ השתית את פסק דינו על העובדה כי התיקון לחוק הבזק פוגע בחוק יסוד: חופש העיסוק באופן בלתי מידתי וזאת משעקרון התחרות ההוגנת נפגע בשל בהענקת טובות הנאה לתחנות הרדיו הפירטיות והעדפתן על פני תחנות הרדיו האזוריות.

אכן, התוצאה של פסיקת בג"צ קרי, פסילת החוק, הינה צודקת. אך, בעתירה זו, לאור משמעות החקיקה של בית המחוקקים, היה מקום כי בג"צ יפסוק בדבר פגמים נוספים של התיקון לחוק הבזק ויביא לידי ביטוי בפסיקתו את שיטת האיזונים והבלמים של שיטת המשפט הישראלי.

במסגרת פסיקתו, בחן בג"ץ את תכלית החקיקה בתיקון לחוק הבזק וקבע כי בכוונת הכנסת היה להכשיר את שידורי ערוץ 7 - וזאת משחברי הכנסת עצמם התפארו כי זו מטרת התיקון. יחד עם זאת קבע בג"צ כי ב"רמת הפשטה גבוהה יותר" היה בכוונת המחוקק "לאפשר ייצוג תקשורתי פלורליסטי". מכאן, השאלה האם כאשר ישנן שתי תכליות לחקיקה, האחת פסולה והשנייה ראויה, יש לפסול את החוק - נותרה בצריך עיון.

בעניין זה, עם כל הכבוד, שגה בג"צ. כוונת בית המחוקקים הייתה להכשיר פעילות אשר הינה, בעליל, פעילות עבריינית. לא ניתן לטעון כי ישנן רמות שונות של הפשטה לתכלית החקיקה - תכלית החקיקה הינה התכלית שעמדה לנגד עיני בית המחוקקים כאשר ביקש לתקן את החוק  - במובן הארצי והעובדתי הפשוט - ואין להן כל עניין עם רמת הפשטה כזו או אחרת.

על פי התבטאויות חברי הכנסת שעמדו מאחורי החקיקה - בית המחוקקים התכוון להכשיר את פעילות ערוץ 7 ותו לא. אך מעבר לכך, חברי הכנסת השונים, אשר בחרו משיקולים קואליציונים להצביע בעבור החוק טרחו לציין כי אף אם יעבור החוק הרי שבוודאי "בית המשפט יוציא את הערמונים מהאש".

על דהירת הכנסת לכיוון בלתי רצוי זה של חקיקה חסרת אחריות, מתוך כוונה (בניגוד לפזיזות) לתמיכה בפעילות בלתי חוקית ומתוך מחשבה כי בג"צ יפעל לעצור חקיקה זו - היה על בית המשפט להביע דעתו באופן נחרץ ביותר: בית המחוקקים מעל בתפקידו כאשר נתן משאב יקר של מדינת ישראל למפרי חוק, כאשר פגע בעקרון השוויון, כאשר פגע בחופש העיסוק ומעל הכל - כאשר מעל בעקרון שלטון החוק.

אך כאן שורש הבעיה - על בג"צ היה לבצע את האיזונים ובוודאי לשים את הבלמים לפעילות חקיקתית בלתי אחראית ובלתי ראויה זו. בלימה זו לא נעשתה והעדר הביקורת המקיפה על חקיקת הכנסת ותוצאותיה מעוררת את החשש כי עוד לא ראינו את החוק האחרון אשר הוציאה הכנסת שאינו הולם את ערכי מדינת ישראל.

________________________________________________________________

* הכותב שותף במשרד כבירי-נבו-קידר המתמחה במשפט מינהלי-חוקתי וייצג את ח"כ איתן כבל בעתירה כנגד כנסת ישראל בעניין זה.