תקנון

לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998

הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני פוגעות בכבוד האדם,
בחירותו, בפרטיותו, ובשוויון בין המינים;

אלה גם מעשים פליליים ועילה לתביעה בנזיקין

הטרדה מינית והתנכלות פוגעות ביחסי העבודה, ועומדות בניגוד
למדיניות משרד כבירי-נבו-קידר, והוא לא ישלים עמן!

משרד כבירי-נבו-קידר יעשה כל שנדרש על מנת למנוע התרחשותם של מעשי ההטרדה המינית וההתנכלות ולמגרם משורותיו וכן משורות מעסיקים אחרים.

כידוע לכם, משרד כבירי-נבו-קידר פועל נמרצות כנגד גורמים הפוגעים בזכויות אדם בכלל ובזכויות הנשים בפרט, ובכלל זאת מייצג נשים בתביעות על פי החוק למניעת הטרדה מינית וכן נשים הנפגעות מעבירות של סחר בנשים.

המשרד קורא לכל מי שחש עצמו כנפגע ממעשי הטרדה מינית או התנכלות לפנות אליו לאלתר לקבלת סיוע וייעוץ

מהו התקנון

תקנון זה נועד להבהיר את עיקרי הוראות החוק ותקנות למניעת
הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח - 1998.

במקרה של סתירה בין תקנון זה לבין החוק והתקנות על פיו, החוק והתקנות הם הקובעים, וניתן לעיין בהם, כאמור בסעיף11 לתקנון זה.

בכל מקרה שבו מתעוררת שאלה או קיימת תחושה של אי בהירות הינכם מוזמנים לפנות לאלתר ובכל עת לאחראית במשרד

 

 

תוכן עניינים:

מבוא   

חלק א' - מהן הטרדה מינית והתנכלות?

חלק ב' - התוצאות של הטרדה מינית והתנכלות

חלק ג' - מדיניות המשרד ואחריותו

חלק ד' - מניעת הטרדה מינית והתנכלות

חלק ה' - מה לעשות אם הוטרדת מינית או אם התנכלו לך?

חלק ו' - הגשת תלונה במשרד וטיפול באחריות המשרד

חלק ז' - סוף דבר

מבוא: פרשנות

1.  זכר ונקבה - כל האמור בתקנון זה בלשון זכר הכוונה הינה גם ללשון נקבה וכן להיפך.

2.  המעביד - הינו משרד כבירי-נבו-קידר, חברה  (להלן: "המשרד" ו/או "המעביד").

3. השותפים - הינם עורכי הדין גיל נבו, עמרי כבירי, אורי קידר וזיוון טובי-אלימי.

4. החוק - החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998.

5. האחראית - לנוחיות העובדים מונו שני אחראים על פי מיקום המשרדים.

בירושלים: עו"ד סימה סלע (פלקס); בת"א: עו"ד עמרי כבירי ובהעדרם ניתן לפנות אל ממלא מקומם: עו"ד אורי קידר.

יודגש, כי נפגע בת"א רשאי לפנות גם אל האחראית בירושלים וכך גם נפגע מירושלים רשאי לפנות אל האחראי בת"א.

6. הנילון - האדם שעליו מתלוננים.

לתוכן העניינים

חלק א': מהן הטרדה מינית והתנכלות?

1.  מהי הטרדה מינית ?

 (א) הטרדה מינית יכולה להיעשות הן על ידי גבר והן על ידי אישה, כלפי גבר או אישה.

 (ב) על פי החוק הטרדה מינית היא אחת מחמש צורות התנהגות אסורות, ואלה הן:

1)     סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני.

2)     מעשה מגונה (מעשה הנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים).

3)     הצעות חוזרות בעלות אופי מיני אף שהאדם שאליו מופנות ההצעות הראה שאינו מעוניין בהן. ואולם אין צורך להראות אי הסכמה במקרה של ניצול יחסי מרות בעבודה.

4)     התייחסויות חוזרות למיניותו של אדם, אף שהאדם שאליו מופנות ההתייחסויות הראה שאינו מעוניין בהן. ואולם אין צורך להראות אי הסכמה במקרה של ניצול יחסי מרות בעבודה.

5)     התייחסות מבזה או משפילה למינו או לנטייתו המינית של אדם בין אם הוא הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לאו.

דוגמאות

(ג)  אי הסכמה

1)     ככלל אדם צריך להראות שהוא אינו מסכים למעשה של הטרדה מינית;

חובה זו אינה חלה לגבי אלה:

1.      סחיטה (פסקה (ב)(1) לעיל);

2.      התייחסות מבזה או משפילה (פסקה (ב)(5) לעיל);

3.      ניצול של יחסי מרות בעבודה בין המטריד לבין המוטרד (לגבי המעשים בפסקאות (ב)(3) ו-(4) לעיל);

2)          אי הסכמה מראים בין במילים (בכתב או בעל-פה) ובין בהתנהגות שאינן משתמעות לשתי פנים.

 

על ניצול יחסי מרות אמר בית המשפט העליון:

 

2.  מה אינו הטרדה?

למרות ניסיון המחוקק להגדיר בצורה מפורטת מהי הטרדה מינית, מטבען של ההגדרות שתמיד ייוותר תחום אפור. לדוגמה, קשה להגדיר מראש כל מה שייחשב להתייחסות "מבזה" או "משפילה" ביחס למינו או למיניותו של אדם. עם זאת, האיסור על הטרדה מינית איננו איסור על חיזורים הנעשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית.

בכל מקרה שמתעורר ספק בלבכם, הינכם מוזמנים בזאת לפנות אל האחראית לשם ייעוץ.

3.  מהי התנכלות ?

 (א) על פי החוק למניעת הטרדה מינית, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988, התנכלות היא כל אחד מאלה, אם המעשה מתבצע במסגרת יחסי עבודה:

(1)   מעביד או ממונה מטעמו פוגע בעובד או בדורש עבודה - כאשר מקור הפגיעה הוא הטרדה מינית. ואולם לגבי הטרדה מינית מהסוג של הצעות חוזרות בעלות אופי מיני והתייחסויות חוזרות למיניותו של אדם, די שמקור הפגיעה יהיה הצעה אחת בלבד או התייחסות אחת בלבד.

(2)   מעביד או ממונה מטעמו פוגע בעובד או בדורש עבודה - כאשר מקור  הפגיעה הוא הגשת תלונה על התנכלות כאמור בסעיף זה או הגשת תביעה משפטית בשל התנכלות כאמור.

(3)   מעביד או ממונה מטעמו פוגע בעובד או בדורש עבודה - כאשר מקור הפגיעה הוא סיוע של עובד לעובד אחר בקשר לתלונה על פי החוק או תביעה משפטית על התנכלות כאמור בסעיף זה.

דוגמאות:

 (ב)  הגנת תלונת שווא / תביעת שווא

במשפט על התנכלות כאמור בפסקה (א)(2) או (3) - יוכלו המעביד והממונה לטעון להגנתם כי העובד או דורש העבודה ידע כי התביעה או  התלונה הוגשו על סמך פרטים שאינם נכונים.

 

4.  מהי "מסגרת יחסי עבודה"?

על פי החוק, הטרדה מינית או התנכלות ב"מסגרת יחסי עבודה" מתקיימת בכל אחת מ-4 נסיבות אלה:

 (1)  במקום העבודה;

 (2)  במקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד;

 (3)  תוך כדי עבודה;

 (4) תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא.

דוגמאות:

לתוכן העניינים

 

חלק ב': התוצאות של הטרדה מינית והתנכלות

 

5.  הטרדה מינית והתנכלות הן בלתי חוקיות

א.         הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני מהוות התנהגות בלתי חוקית הפוגעת בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו, ובשוויון בין המינים.

ב.         הטרדה מינית והתנכלות מהוות (על פי חוק למניעת הטרדה מינית, ולעניין התנכלות - גם על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1998) -

(1) עבירה פלילית, היכולה לגרום למאסרו של המטריד או המתנכל או לחייבו בקנס;

 (2)עוולה אזרחית, שבגינה ניתן להגיש תביעה משפטית; בתביעה כזו ניתן לתבוע פיצוי כספי וסעדים אחרים, קבועים או זמניים, מהמטריד, מהמתנכל, ובמקרים מסוימים - מהמעביד של כל אלה.

 

6.  הטרדה מינית והתנכלות מהוות עבירות משמעת

הטרדה מינית והתנכלות מהוות עבירות משמעת, שעליה יכול המטריד או המתנכל להתחייב בעונש משמעתי.

הדין המשמעתי הרלוונטי כלפי מי שהוא עורך דין קבוע בחוק לשכת עורכי הדין.

סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") שכותרתו "שמירת כבוד המקצוע" קובע כדלקמן:

"עורך-דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת-דין
ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע"

סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין, קובע כי עבירת משמעת הינה בין היתר:

"כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין"

על הטרדה מינית אמר בית המשפט העליון:

דברים אלו יפים ביתר שאת כלפי עורכי דין

לתוכן העניינים

חלק ג': מדיניות המשרד ואחריותו

 

7.  הטרדה מינית והתנכלות נוגדות את מדיניות המשרד

הטרדה מינית והתנכלות פוגעות ביחסי העבודה, ועומדות בניגוד למדיניות המשרד, והוא לא ישלים עמן.

המשרד מתחייב בזאת לפעול במרץ ולמגר כל תופעות של הטרדות מיניות ו/או הטרדות אחרות וזאת על מנת לצור סביבת עבודה נעימה לכל עובד ועובד.

מדיניות זו נתמכת בדבריו של בית המשפט העליון הקובע כי יש לנקוט באמצעים חמורים כנגד עובד שנמצא אשם בעבירות של הטרדה מינית (ראה פרשת ברוכין לעיל, פרשת בן אשר לעיל).

 

8.  אחריות המשרד

 (א) נוסף על איסור החל על המעביד, כעל כל אדם, להטריד ולהתנכל, החוק מטיל על המשרד אחריות מיוחדת על מעשיהם של עובדי המשרד ושל ממונים מטעמו, במסגרת יחסי עבודה; המשרד צריך לנקוט אמצעים סבירים, כמפורט בתקנון זה, משלושה סוגים:

 (1)  מניעת הטרדה מינית והתנכלות (ראה חלק ד');

 (2)  טיפול ביעילות בהטרדה מינית או בהתנכלות שידע עליהן (ראה חלק ו').

 (3) תיקון הפגיעה עקב הטרדה מינית או התנכלות, או עקב הגשת תלונה או תביעה על אלה (ראה חלק ו').

 (ב) לפי החוק, משרד שלא נקט אמצעים כאמור בסעיף זה יהיה אחראי להטרדה מינית או להתנכלות שביצע עובד שלו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי העבודה, וניתן לתבוע את המשרד בתביעה אזרחית בשל כך.

 (ג) יובהר, כי אף על פי שהמשרד אינו אחראי על פי החוק למעשיהם של לקוחותיו ו/או גורמים נוספים עמם באים עובדיו במגע ובכלל זאת משרדי עורכי דין אחרים, עובדי מערכת בתי המשפט, נתבעים, חייבים וכיו"ב, הרי שמשרד כבירי-נבו-קידר מדגיש, כי לא יסבול התרחשות תופעות של הטרדה מינית כנגד עובדיו.

לפיכך, עובדי המשרד מוזמנים בזאת לפנות אל המשרד וליידע אותו בכל מקרה בו הם נפגעו כתוצאה מהטרדה מינית במסגרת מגע עם לקוחות ו/או אחרים והמשרד מתחייב לסייע, לייעץ ולעשות כמיטב יכולתו על מנת למנוע תופעות אלו ולאפשר לעובדיו סביבת עבודה נעימה.

המשרד מפנה את תשומת לב עובדיו לתביעה אזרחית ת.א. 22788/00 יורם זריפי ויורם יזדי נ' ד"ר משה כהן, (מיום 30.12.2004 מפורסם באתר lawdata.co.il), שעניינה תביעת דיבה (לשון הרע) שהוגשה ע"י עו"ד יורם זריפי ואח' כנגד עורך דין משה כהן, בגין מכתב תלונה למשטרה שהגיש האחרון (כהן) כנגד זריפי ויזדי בגין מעשי הטרדה מינית לכאורה של מזכירתו (יצוין כי תיק המשטרה נסגר במקרה דנן).

התביעה נדחתה וכבוד השופט סולברג אף שיבח את עו"ד כהן בגין טיפולו בפרשת ההטרדה המינית לכאורה של מזכירתו, כדלקמן:

"בתלונה שהגיש הנתבע (הכוונה לד"ר כהן, משרד כבירי-נבו-קידר) למשטרה, בשם מזכירתו, על כך שהוטרדה מינית על-ידי התובעים (הכוונה לעו"ד זריפי ומר יזדי, משרד כבירי-נבו-קידר), היו דברי לשון הרע על אודותם. אלא, שהמסקנה הבלתי-נמנעת לאחר שמיעת העדויות הינה, כי לא רק הגנת סעיף 15(8) לחוק עומדת לנתבע, אלא גם הגנת סעיף 14. הנתבע רשאי היה להגיש תלונה למשטרה, ולא כל שכן כמייצגהּ של גב' אקילוב (הכוונה למזכירתו של כהן, כבירי נבו-קידר), בהיות המשטרה הרשות המוסמכת לחקור בתלונות מעין אלה. הנתבע פעל בתום לב, במידתיות, ומבלי שנתן פומבי לדבר. יתר על כן, עומדת לנתבע גם הגנת אמת הפירסום, מכיוון שעיקרה של התלונה היה אמת, והייתה תועלת חברתית ועניין ציבורי בהגשתה אל הרשות המופקדת והאמונה על כגון דא." 

עוד נאמר על פעילותו של הנתבע, ד"ר כהן, כמעסיק:

"חרף האמור, דומני, רשאי היה הנתבע לפנות בתלונה אל המשטרה; בין כעו"ד בשם מזכירתו, ובין באופן אישי...לא בחטף הוגשה התלונה למשטרה, לא כמזימה, ולא ביוזמתו של הנתבע. לא מצאתי דופי בהתנהלותו של הנתבע. הוא פעל, דומני, כמצופּה ממעביד, מעורך-דין ומאדם הגון."

ובהמשך:

"...דומה שחוסר-מעש מצידו של הנתבע לאחר ששמע ממזכירתו את אשר אירע, חמור היה מן המעשה שעשה. הנתבע נקלע למצב שבו אסור היה להיות אדיש ולחדול. צריך היה לפעול. קרי - לשמוע, לשקול, לייעץ. כך עשה הנתבע."

(ד) כפי שהוסבר לכלל העובדים במשרד (לרבות סטודנטים, מתמחים, עובדים מינהליים), חלות עליכם גם חובות אתיקה כעובדים במשרד עורכי דין ובכלל זאת החובה לשמור על סודיות המידע שהגיע לידיכם במהלך עבודתכם. לפיכך, בכל מקרה בו הינכם מתלבטים האם הינכם רשאים להעביר מידע לגורמים חיצוניים, בהקשר של עבירות על פי החוק למניעת הטרדה מינית, הינכם מוזמנים לקבל ייעוץ וסיוע ע"י האחראים במשרד.

לתוכן העניינים

 

חלק ד': מניעת הטרדה מינית והתנכלות

9.  צעדי מנע

 (א) משרד כבירי-נבו-קידר דורש בזאת מכל ממונה מטעמו ומכל עובד, להימנע ממעשים של הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע מעשים כאמור, והכל כדי ליצור, יחד עם המשרד, סביבת עבודה בלא הטרדה מינית והתנכלות.

 (ב) משרד כבירי-נבו-קידר דורש בזאת מכל ממונה מטעמו ליטול חלק פעיל ומוביל במניעת הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה.

 (ג) פעולות הסברה והדרכה: משרד כבירי-נבו-קידר דורש מכל ממונה ומכל עובד להשתתף בפעולות הדרכה והסברה שיעשו מטעמו בדבר איסור הטרדה מינית והתנכלות ומניעתן. כמו כן המשרד יקבל בברכה הצעות לארגון פעילויות כאמור ע"י עובדי המשרד ו/או בקשות להשתתפות בהדרכות שיבוצעו ע"י גורמים אחרים, כמו ארגוני נשים, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה.

 

10.  שיתוף פעולה עם התארגנות עובדים

משרד כבירי-נבו-קידר ישתף פעולה עם התארגנות של עובדים במקום העבודה, לעריכת פעולות הסברה והדרכה בדבר איסור הטרדה מינית והתנכלות ומניעתן.

עובדים המעוניינים לארגן פעילות כאמור מוזמנים לפנות בהצעות בנושא לעורכת הדין סימה סלע (פלקס).

 

11.  קבלת מידע, וממי

 (א)  כל עובד במשרד זכאי -

 (1)  בהתאם לתקנות - לעיין בכל אחד מאלה ולקבל צילומים מהם -

- חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998;

- תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח - 1998;

 (2) לקבל מידע על פעולות הסברה והדרכה של המשרד בדבר איסור הטרדה מינית והתנכלות ומניעתן.

 (ב) עובד יוכל לדרוש קבלת חומר ומידע כאמור מהאחראים לענין זה, שהיא:

בירושלים

עו"ד סימה סלע (פלקס) מס' טלפון בעבודה  02-5667711 או 054-8185883. 

בת"א

עו"ד עמרי כבירי מס' טלפון 03-5668665 או 054-8185886.

לתוכן העניינים

 

חלק ה': מה לעשות אם הוטרדת מינית או אם התנכלו לך?

12. (א) אם הינך סבור שהטרידו אותך מינית או שהתנכלו לך, פתוחות לפניך שלוש אפשרויות לפי החוק (וראה להלן גם פניה לגורמים נוספים):

 (1) טיפול באחריות המשרד:

אם ההטרדה או ההתנכלות התבצעה "במסגרת יחסי עבודה", הנפגע יכול להגיש תלונה במקום העבודה, היינו במשרד כבירי-נבו-קידר; הפרוצדורה לענין זה מפורטת בחלק ו' להלן.

 (2)  הליך פלילי:

הנפגע יכול להגיש תלונה במשטרת ישראל.

 (3) הליך אזרחי:

הנפגע יכול להגיש, בתוך שלוש שנים, תביעה בבית המשפט (בדרך כלל - בבית הדין האזורי לעבודה) נגד המטריד או המתנכל בעצמו. אם קיימת טענה שהמשרד אחראי, ניתן להגיש תביעה גם כנגד המשרד (ר' סעיף 8 לענין אחריות המעביד).

 

 (ב)  מה הקשר בין ההליכים השונים המפורטים לעיל?

 (1)  נפגע מהטרדה מינית או התנכלות יכול לבחור אם ליזום אחד או יותר מההליכים האמורים.

 (2)  המשרד יכול להחליט איך ישפיעו הליכים פליליים או אזרחיים על אופן הטיפול שבאחריותו (פירוט לענין זה נמצא בחלק ו', סעיף 18(ד)).

(ג)  פניה לגורמים נוספים

יובהר כי כל נפגע תקיפה מינית רשאי לפנות לגורמים נוספים לקבלת תמיכה, סיוע וייעוץ והוא אינו מחוייב לנקוט אך בדרכים המנויות בחוק לעיל.

משרד כבירי-נבו-קידר מפנה את תשומת לב עובדיו למרכזים הבאים:

מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית- למרכז קווי חירום ארציים הפועלים 24 שעות ביממה ומקבלים פניות טלפוניות הקשורות לתקיפה והטרדה מינית.  ניתן ליצור עמם קשר טלפוני מכל טלפון במספרים הבאים:

נשים - 1202

גברים- 1203

(למגזר הדתי המעוניין בפניה מיוחדת הוקמו קווי טלפון נפרדים:
נשים דתיות - 02-6730002; גברים דתיים - 02-5328000).

 

בנוסף, ניתן לעיין באתר האינטרנט של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שכתובתו: www.1202.org.il

 

שדולת הנשים בישראל

נפגעת תקיפה מינית רשאית לפנות גם אל שדולת הנשים שפרטיה כדלקמן:
טלפון: 03-6123990 פקס: 03-6123991 כתובת: רח' הבונים 9 רמת גן.

לתוכן העניינים

 

 

חלק ו': הגשת תלונה במשרד וטיפול באחריות המשרד

 

13.  מי יכול להגיש תלונה, ובאילו נסיבות?

התלונה יכולה להיות מוגשת על ידי אחד מאלה:

1)     עובד שטוען כי מעביד, ממונה או עובד אחר במשרד הטריד אותו מינית או התנכל לו, במסגרת   יחסי עבודה;

2)     אדם אחר שטוען כי עובד המשרד או ממונה מטעם המשרד הטריד אותו מינית או התנכל לו, במסגרת יחסי עבודה;

3)     אחר מטעמו של אדם כאמור בפסקה (1) או (2) - במקרה כזה תידרש ראיה לכך שאותו אדם מסכים להגשת התלונה (למשל, מכתב חתום בידי אותו אדם).

<